להיות נוכח לעצמי זה להיות מחובר לכל מה שקורה בראש שלי ובגוף שלי במשך היום. המחשבות, הרגשות והתחושות שלנו באינטראקציות שיש לנו עם אנשים שונים ובאינטראקציות שיש לנו עם עצמנו ביחס לאירועים השונים שאנו חווים.
אני מציע דרך שעשויה לשפר מאוד את הנוכחות שלך לעצמך, תהליך שבהחלט דורש מאמץ אך שכרו בצידו!
העבודה על הנוכחות שלנו בחיים בכלל ובעסק שלנו בפרט לא מתחילה בבוקר יום העבודה לפני שהגענו לעסק, אלא מתחילה ביום שלפני.
השלב הראשון בעבודה על הנוכחות שלנו מתרחש בסיומו של כל יום ואני מציע להקדיש לכך כ-20 דקות מידי יום.
יש לקנות מחברת או דפדפת ועט שנוח לך לכתוב איתו, להחליט עך זמן ומקום ולשבת עם עצמך.
חשוב שבזמן הזה איש לא יפריע לך וגם לא יהיו הפרעות מכל סוג שהוא לרבות טלפונים, הודעות sms, מוזיקה ברקע, טלויזיה, בעלי חיים שמסתובבים בין הרגליים וכד'. יש להניח את כלי הכתיבה בצד, לעצום עיניים, ולהריץ לעצמך סרט בראש – סרט העלילה של היום שהיה. השאלה שאני מציע לשאול בהקשר הזה – מה היה משמעותי היום בחיי? רק אחרי שקיבלת בהירות לשאלה זו, יש לקחת את כלי הכתיבה ולכתוב באופן אינטואיטיבי את כל מה שעולה לך בראש, אבל באמת הכל, בלי פילטרים ובלי עריכה, גם על הכתב ממש לא הייתי מציע להתעכב אלא על הכתיבה ועליה בלבד.
ומה לכתוב? האירועים שהתרחשו לאורך היום הם לא העיקר בתרגול הזה, העיקר הוא התבוננות על עצמך. וכשאני מדבר על התבוננות אני מתכוון להתעמקות במחשבות, ברגשות ובתחושות.
כדאי לכתוב בראש העמוד את השאלה הבאה: למה הייתי נוכח היום בעצמי? לענות באופן אינטואיטיבי ולחזור שוב ושוב לשאלה הזו עד שאין יותר מה לכתוב. התהליך הזה של הכתיבה האינטואיטיבית הינו תהליך קל, מהנה והאמת שאני מוצא ואתו ככיפי. כדאי ואני ממש ממליץ לנהל אותו בדיוק לפי הכללים שציינתי. כדי לשמור על בהירות חשוב לי מאוד לציין מספר דברים לגבי המושגים שבהם השתמשתי:
מהן מחשבות זה די ברור, אך אני רוצה שהכתיבה להדגיש שעליך להתייחס לדברים המשמעותיים שהסתובבו לך בראש במשך היום ולא לכל מחשבה טועה שבאה והלכה לה.
רגשות ותחושות, התרגלנו (חלקנו לפחות) לערבב את שני המושגים אז אני רוצה להבהיר כי זה ממש לא כך. רגשות לדוגמא הן כעס, שמחה, אושר, גאווה, תסכול, הנאה, עצב, סיפוק ועוד. תחושות לדוגמא הן כאב ראש, מחנק או יובש בגרון, רפיון בגוף, נשימה קלה, דופק מואץ, קושי בנשימה, מתח בגוף, נשימה מהירה, גירוד, כאב בגב ועוד.
על התרגול הזה יש לחזור מידי ערב, לא כשהעיניים נעצמות, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה.
כששואלים אותי מה הקטע של התרגול הזה אני מסביר שהכתיבה הזו מידי יום, מאלצת אותנו לעשות עצירה מכל מירוץ החיים היומי, להתבונן בחזרה פנימה אל הראש לנו, אל התודעה שלנו.
ההתבוננות הזו נועדה לברר מה חויינו במשך היום, למה היינו נוכחים בתוך עצמנו, איזה רגשות עלו בנו ובאיזה הקשר, אילו תחושות בגוף שלנו נילוו לרגושת האלו ובכלל מה היו המחשבות שעברו לנו בראש, במה הראש שלנו היה עסוק.
ואיך כל זה קשור לתחילת הדברים?
זה פשוט, ככל שאנחנו מקפידים לכתוב מידי יום, לברר עם עצמנו מה חווינו לאורך היום, כך אט אט מתפתח בתוכנו מנגנון מדהים שמגביר את הנוכחות שלנו לכל מה שקורה סביבנו בזמן אמיתי.
כלומר, השימוש בתרגול הזה מאמן את התודעה שלנו להיות ערים לעצמנו, להיות נוכחים לדברים ולהתרחשויות שסביבנו. להיות ערים למחשבות שעולות בראש בהקשר למצבים ולאינטראקציות שחווינו, להיום ערים לרגשות הרבים שעולים בנו באותם מצבים ולשים לב כמה הגוף שלנו מגיב למה שקורה ואיך הוא מגיב.