צעד קדימה שניים לאחור, יש איזו דואליות בהתנהלות הזו שלנו אחרי הגירושים, השכל אומר "זהו, זה נגמר, עכשיו אעשה כל אחרת", הימים חולפים ואנחנו הולכים, אבל לפעמים אנו צועדים קדימה, לפעמים דווקא אחורה ולפעמים גם לצדדים.
הריקוד המוזר הזה של אחרי הגירושים יכול להימשך זמן רב, הרגשת החופש והשחרור עוטפת ומסחררת, הרי התגרשנו אז ברור שיצאנו לדרך חדשה, עכשיו כשאנחנו חופשיים נלך בדיוק לאן שאנחנו רוצים, נהיה מאושרים ויהיה לנו טוב, הכי טוב. נכון? לא, לא נכון!
הייתי שם, הייתי בחופש, הייתי בדרך החדשה, הלכתי בדיוק לאן שרציתי ללכת, היה טוב היה גם רע, היו ימים של אושר וימים אחרים קשים ונטולי שמחה. שבועות הפכו לחודשים, החודשים לשנים, והריקוד הזה, אפשר לומר שהפכתי לרקדן ממש מקצועי. למדתי בדרך הקשה שקל מאוד לחזור על משגי העבר, שהטעויות שעשיתי לפני עשר או עשרים שנה ילבשו פנים אחרות, אולי ישימו מסכה, אבל אחזור עליהן שוב ושוב.
הבחירה או האילוץ להתגרש, (תלוי כמובן את מי שואלים) מייצרת מציאות חדשה בחיים שלנו, גם אם רצינו וגם אם רצו בשבילנו זה לא משנה, כי מכאן והלאה זו כבר רק הבחירה שלנו.
הבחירה לרקוד, הבחירה ללכת צעד קדימה ושניים לאחור היא רק שלנו, עכשיו כבר לא נוכל להאשים את הצד השני, עכשיו זה לא בגללה וגם לא בגללו, הכל אבל הכל בגללנו, או עדיף יהיה לומר באחריותנו.
אז נשארנו להתמודד לבד עם החיים שלנו וזה אומר שרק לנו יש אחריות על מה שקורה ואם הימים חולפים והאושר מתרחק, אם אנחנו מוצאים את עצמנו נסחפים בצעדי הריקוד הזה סימן שהשארנו את האחריות שלנו מאחור, סימן שאנחנו לא ממש יודעים לאן אנחנו הולכים, הכוונות שלנו טובות, אנחנו הרי רוצים להיות מאושרים, אבל כוונות לחוד ומעשים לחוד, צעד קדימה ושניים לאחור….
להתמודד נכון זה בטוח לא לרקוד לאחור, להתמודד זה להכיר את הטעויות, להבין אותן ובעיקר לראות את משמעותן, לראות כיצד הטעויות שלנו באות לידי ביטוי במציאות החיים שלנו.
גירושים יכולים להיות ההזדמנות הגדולה של חיינו, מתנה שלקחנו לעצמנו או אולי קיבלנו, כך וגם כך זו יכולה להיות פתיחת דלת לפרק של אושר בחיינו ומכאן הכל תלוי רק בנו.
בהצלחה.